הימים ימי מיתון מתמשך, והעיתונות הכלכלית והכללית כמעט שלא מתעסקת בנושאים שאינם קשורים ישירות או בעקיפין למשבר. העניין הוא שאת המשבר הכלכלי הרוחבי, זה שאמור להניע משפחות לחיסכון ולצמצום עלויות, אינני רואה. לפחות לא בזרם המרכזי של המשק.
גם את הפיתרון שמטיפים לו - צמצום פעילות, הפחתת הוצאות ועלויות - אינני מזהה כפיתרון הנכון.
הספקתי לעבור כמה משברים כלכליים בעשורים שבהם אני פעיל במשק. הייתי דירקטור, הייתי יו"ר מועצת מנהלים, הייתי מנכ"ל יותר מפעם. ראיתי את המשק גואה ואת המשק צונח, ראיתי תגובות של מנהלים ושל צרכנים בכל הסיטואציות. במשבר הכלכלי הנוכחי, אני מרגיש שיש מעט כלכלה- והרבה פסיכולוגיה ותקשורת.
בימים כאלה, המשק כולו, וענף הקמעונאות במיוחד, אמורים להיות מושפעים מהמיתון הנוכחי בצורה שאי אפשר להתכחש לה, שכן אם הכנסותיהם של אנשים יורדות בצורה משמעותית, גם הוצאותיהם יצטמצמו. ובוודאי אלו שאינן כורח אלא בחירה. אולם המציאות שאני רואה, בהיותי מנכ"ל חברה הקשורה עם רשתות קמעונאיות נוספות, היא לא של ירידה בצריכה ובהוצאה כי אם שימור רמת ההוצאות ואף עלייה בהוצאות.
כמנכ"ל Power Card, מועדון הלקוחות בקבוצת פישמן, שבו קשורות רשתות של פישמן וגם רשתות חיצוניות, לא ראיתי השנה אינדיקציה למיתון, מבחינת היקף המכירות ברשתות שלנו. ברשת Toys R Us וברשת הום סנטר יש עלייה בהכנסות, ומועדון Power Card אף צירף את רשת בתי הקפה ג'ו אל שורת הרשתות השייכות לו, מה שמעיד על הצלחת קפה ג'ו גם בימים כאלה.
האם אני חי במציאות שונה מזו של העיתונים הכלכליים?
ברור שלא.
נכון, הבורסה יורדת, אנשי שוק ההון מאבדים ערך על הנייר, איילי הון מגלים שיש להם פחות כסף להחזיר חובות. אבל איך כל זה משפיע על משפחה ממוצעת בבואה לקנות צעצועים לילדים, בגדים, ספרים ומזון? אם המשפחה לא מושקעת עד צוואר בבורסה, לא קנתה המון אג"ח של בעל הון המצוי על סף התמוטטות, ולא קרה שמי מבני המשפחה פוטר - אזי מצבה טוב כפי שהיה לפני שנה.
המיתון הזה הוא לדעתי המצאה תקשורתית בחלקו הגדול. בסופו של דבר האנשים שהיום ממשיכים לעבוד כרגיל, ותזרים ההוצאות-הכנסות שלהם הוא רגיל, לא נפגעו בטווח הקצר ביכולת הכלכלית שלהם.
הבעיה האמיתית היא של מעטים ולא של רבים: נוצר בתקשורת עיוות תפיסתי של מצב משברי, שהמרוויחים העיקריים ממנו הם הטייקונים, שמייצרים בצורה זו הד לקשיים שלהם וחיזוק למעמדם כחשובים למשק וכמי שהמשק חייב לגבות כלכלית.
המשבר למעשה נוצר בשל חוסר אחריות של הבנקים, ששיתפו פעולה עם ענקי המשק וגיבו את ההרפתקאות הפיננסיות שלהם בהלוואות, שהיום הם מתקשים להחזיר. אותם ענקים/טייקונים, מתקשים לעמוד בהתחייבויות שלהם ומנפחים את דימוי המשבר בכדי שיהיה להם קל יותר לגייס תמיכה ועזרה פיננסית.
חמור ביותר הוא שאותם אנשים שיצרו את המשבר הזה עכשיו עושים עליו סיבוב: בעלי ההון עומדים מול שערי הקונצרנים שלהם ומודיעים שהם לא יחלקו בונוסים, יורידו שכר, ויצמצמו שעות עבודה - וכל האמצעים האלה, שפוגעים רק בעובדים שלהם, באים לייצר לחץ על השלטון להזרים להם הון. פיתרון של הזרמת הון לא יפתור את שורשי הבעיה של המשק בימים אלה, רק את תזרים המזומנים של הטייקונים.
הבעיה עם הכיסוי התקשורתי של המשבר היא שהכיסוי חרג מדיבור על טייקונים ובנקים שאיבדו שליטה, וגלש לדיבור על משבר רוחבי שפוגע בכלל המשק ובתי העסק. בסופו של דבר המסרים הללו חודרים ומחלחלים אל כל שכבות הציבור, וזו עשויה להיות נבואה שתגשים את עצמה בכך שבאמת תיגרם האטה בפעילות הכלכלית של משפחות ושל עסקים.
מה לעשות? להרים ראש אל מעבר לכותרות העיתונים, לבחון את המצב הכלכלי המשפחתי והעסקי, לבחון את הצרכים והמטרות הכלכליים המשפחתיים, ולהתנהג בצורה הולמת, בלי קשר לניסיונות של טייקון זה או אחר לייצר תחושה של לחץ, למטרותיו האישיות הצרות.
אם כך נעשה, אזי פרק הזמן שהמשבר הזה ישרור הוא קצר משמעותית מכפי שמעריכים. אם לא כך, אזי צמצום הפעילות הצרכנית רק יחמיר את המצב וייצור חור שחור בכלכלה, והנצחת המשבר הנוכחי.
ומה יפתור את המשבר?
רק התנהגות צרכנית הגיונית ולא כזו שמונעת מחרדות, ורק ניהול מאקרו-כלכלי נבון מצד קברניטי המשק, שייקחו אחריות ויקבלו החלטות נועזות.
גם את הפיתרון שמטיפים לו - צמצום פעילות, הפחתת הוצאות ועלויות - אינני מזהה כפיתרון הנכון.
הספקתי לעבור כמה משברים כלכליים בעשורים שבהם אני פעיל במשק. הייתי דירקטור, הייתי יו"ר מועצת מנהלים, הייתי מנכ"ל יותר מפעם. ראיתי את המשק גואה ואת המשק צונח, ראיתי תגובות של מנהלים ושל צרכנים בכל הסיטואציות. במשבר הכלכלי הנוכחי, אני מרגיש שיש מעט כלכלה- והרבה פסיכולוגיה ותקשורת.
בימים כאלה, המשק כולו, וענף הקמעונאות במיוחד, אמורים להיות מושפעים מהמיתון הנוכחי בצורה שאי אפשר להתכחש לה, שכן אם הכנסותיהם של אנשים יורדות בצורה משמעותית, גם הוצאותיהם יצטמצמו. ובוודאי אלו שאינן כורח אלא בחירה. אולם המציאות שאני רואה, בהיותי מנכ"ל חברה הקשורה עם רשתות קמעונאיות נוספות, היא לא של ירידה בצריכה ובהוצאה כי אם שימור רמת ההוצאות ואף עלייה בהוצאות.
כמנכ"ל Power Card, מועדון הלקוחות בקבוצת פישמן, שבו קשורות רשתות של פישמן וגם רשתות חיצוניות, לא ראיתי השנה אינדיקציה למיתון, מבחינת היקף המכירות ברשתות שלנו. ברשת Toys R Us וברשת הום סנטר יש עלייה בהכנסות, ומועדון Power Card אף צירף את רשת בתי הקפה ג'ו אל שורת הרשתות השייכות לו, מה שמעיד על הצלחת קפה ג'ו גם בימים כאלה.
האם אני חי במציאות שונה מזו של העיתונים הכלכליים?
ברור שלא.
נכון, הבורסה יורדת, אנשי שוק ההון מאבדים ערך על הנייר, איילי הון מגלים שיש להם פחות כסף להחזיר חובות. אבל איך כל זה משפיע על משפחה ממוצעת בבואה לקנות צעצועים לילדים, בגדים, ספרים ומזון? אם המשפחה לא מושקעת עד צוואר בבורסה, לא קנתה המון אג"ח של בעל הון המצוי על סף התמוטטות, ולא קרה שמי מבני המשפחה פוטר - אזי מצבה טוב כפי שהיה לפני שנה.
המיתון הזה הוא לדעתי המצאה תקשורתית בחלקו הגדול. בסופו של דבר האנשים שהיום ממשיכים לעבוד כרגיל, ותזרים ההוצאות-הכנסות שלהם הוא רגיל, לא נפגעו בטווח הקצר ביכולת הכלכלית שלהם.
הבעיה האמיתית היא של מעטים ולא של רבים: נוצר בתקשורת עיוות תפיסתי של מצב משברי, שהמרוויחים העיקריים ממנו הם הטייקונים, שמייצרים בצורה זו הד לקשיים שלהם וחיזוק למעמדם כחשובים למשק וכמי שהמשק חייב לגבות כלכלית.
המשבר למעשה נוצר בשל חוסר אחריות של הבנקים, ששיתפו פעולה עם ענקי המשק וגיבו את ההרפתקאות הפיננסיות שלהם בהלוואות, שהיום הם מתקשים להחזיר. אותם ענקים/טייקונים, מתקשים לעמוד בהתחייבויות שלהם ומנפחים את דימוי המשבר בכדי שיהיה להם קל יותר לגייס תמיכה ועזרה פיננסית.
חמור ביותר הוא שאותם אנשים שיצרו את המשבר הזה עכשיו עושים עליו סיבוב: בעלי ההון עומדים מול שערי הקונצרנים שלהם ומודיעים שהם לא יחלקו בונוסים, יורידו שכר, ויצמצמו שעות עבודה - וכל האמצעים האלה, שפוגעים רק בעובדים שלהם, באים לייצר לחץ על השלטון להזרים להם הון. פיתרון של הזרמת הון לא יפתור את שורשי הבעיה של המשק בימים אלה, רק את תזרים המזומנים של הטייקונים.
הבעיה עם הכיסוי התקשורתי של המשבר היא שהכיסוי חרג מדיבור על טייקונים ובנקים שאיבדו שליטה, וגלש לדיבור על משבר רוחבי שפוגע בכלל המשק ובתי העסק. בסופו של דבר המסרים הללו חודרים ומחלחלים אל כל שכבות הציבור, וזו עשויה להיות נבואה שתגשים את עצמה בכך שבאמת תיגרם האטה בפעילות הכלכלית של משפחות ושל עסקים.
מה לעשות? להרים ראש אל מעבר לכותרות העיתונים, לבחון את המצב הכלכלי המשפחתי והעסקי, לבחון את הצרכים והמטרות הכלכליים המשפחתיים, ולהתנהג בצורה הולמת, בלי קשר לניסיונות של טייקון זה או אחר לייצר תחושה של לחץ, למטרותיו האישיות הצרות.
אם כך נעשה, אזי פרק הזמן שהמשבר הזה ישרור הוא קצר משמעותית מכפי שמעריכים. אם לא כך, אזי צמצום הפעילות הצרכנית רק יחמיר את המצב וייצור חור שחור בכלכלה, והנצחת המשבר הנוכחי.
ומה יפתור את המשבר?
רק התנהגות צרכנית הגיונית ולא כזו שמונעת מחרדות, ורק ניהול מאקרו-כלכלי נבון מצד קברניטי המשק, שייקחו אחריות ויקבלו החלטות נועזות.
